חוקי פרקינסון 

פרופסור ק.נורתקות פרקינסון, חוק פרקינסון, (תרגום: יוסף נדבה), הדר, תל אביב, תש"ך.

ספר יסוד הומוריסטי זה, אביהם הרוחני של "העיקרון הפיטרי" ו"חוקי מרפי", הוא הספר הראשון שנכתב על המינהל הציבורי החושף את הכללים האבסורדיים האמיתיים שלפיהם פועלת הבירוקרטיה.

ואלה חוקי פרקינסון:

 1. חוק פרקינסון או הפירמידה המתרוממת: העבודה מתרחבת בהתאם למידת הזמן המוקצב לה. יש רק יחס מועט, או בכלל אין שום יחס, בין העבודה שצריכה להיעשות לבין מספר העובדים שבידיהם היא מופקדת.

שני עקרונות יסוד: "א. רצונו של פקיד להגדיל את מספר הפקידים הכפופים לו, אך לא את מספר מתחריו", ב."טיבם של פקידים שהם מייצרים עבודה זה לזה".

את ההוכחה לחוק מוצא פרקינסון בגידול השיטתי של פקידי משרד הצי הבריטי ככל שהאימפריה הצטמצמה ומספר האוניות קטן… החוק קובע כי הגידול הבירוקראטי, בערך של 5-6% בשנה, הוא קבוע ואינו קשור בהיקפי העבודה הממשית שהמשרד אמור לבצע.

2. רצון העם, או האסיפה הכללית השנתית: חוץ מאשר בפרלמנט הבריטי, בכל השאר, מי שמכריע בהצבעה הוא הגוש המרכזי המורכב מבורים, עצלנים, חרשים, שיכורים, עוברי-בטל וחלשי דעה.

לפיכך מציע פרקינסון 6 צעדים פשוטים לרכוש את אצבעותיהם של אנשי גוש המרכז ולזכות בכל הצבעה.

 3. פיננסים גבוהים, או הנקודה בה נעלמת ההתעניינות: רוב ועדות הכספים מורכבות מאנשים שאינם יודעים דבר על מיליונים, אבל הם רגילים לחשוב במושגי אלפים. על כן: "הזמן המוקדש לדיון בכל סעיף שהוא מסדר היום, עומד ביחס הפוך לסכום הכסף הנדון". לדיון על השקעה בכור אטומי בסך 10,000,000 דולר יוקדשו 2.5 דקות ואילו הדיון על בניית מתקן לאופניים בעלות שלך 2,500 דולר יערך שעה ורבע – כי כולם מבינים במורכבותה של השקעה כזו…

 4. מנהלים ומועצות, או מקדם אי היעילות: ועדה היא יותר אורגנית מאשר מכאנית: אין היא מבנה אלא צמח…

גודל אידיאלי לוועדה הוא חמישה חברים. למרות זאת כל וועדה צומחת בשלב השני לחייה ל 9 חברים: 3 קובעי מדיניות, 2 מספקים מידע, אחד מזהיר ממשבר פיננסי, יו"ר ניטרלי, ושניים מיותרים…

בשלב השלישי צומחת הוועדה ליותר מעשרים מכוח ההטרדה הצפוי מהמצטרפים, אם לא יכללו בוועדה…בשלב זה במקום דיונים תכליתיים נשאים בוועדה נאומים, ואי אפשר לשמור על חשאיות כי החברים רצים לספר לתומכיהם את נפלאות עשייתם בוועדה…

בשלב הרביעי חמשת החברים המרכזיים מתכנסים לפני ישיבת הוועדה ומסכמים מראש את תוצאותיה. למספר החברים כבר אין חשיבות והוועדה יכולה בקלות לצמוח ל 40, 50, 100 חברים באין מפריע…

5. הרשימה המצומצמת, או עקרונות הבחירה: השיטה החסכונית ביותר לבחירת מועמד לתפקיד היא ע"י פרסום מודעה המאזנת את הדרישות הגבוהות והמסוכנות עם שכר נמוך מספיק כדי שיתייצב רק מועמד אחד – והוא האיש המתאים לתפקיד.

 6. תוכניות ובניינים, או גוש בנייני הממשלה: רק מוסדות העומדים על סף התמוטטות נמצאים במבנים מושלמים ומפוארים. שלמות בתכנון הוא סימפטום להתנוונות המוסד.

 7. ניפוי האישיות, או נוסחת הקוקטייל חוקי מסיבת הקוקטייל:

 1. בכניסתם פונים כל האורחים שמאלה.

2. האנשים מעדיפים תמיד את צדדי החדר על פני מרכזו.

 3. זרם האורחים הוא תמיד בכוון מחוגי השעון.

 4. הזמן הנכון להגיע למסיבה הוא 3/4 שעה לאחר המועד הנקוב בהזמנה.

 5. האיש החשוב במסיבה הוא האיש הניצב במרכז קבוצת האנשים המצטופפת בצד ימין לכניסה, 75-90 דקות לאחר שהמסיבה החלה.

 8. אזקנאתנות, או שיתוק: מפעלים, בשלבי גסיסתם, לוקים ב"דלקת אזלת-יד קנאתית", שהיא שיתוק ארגוני סופני. המחלה פורצת כאשר מופיע בחברה אדם המרכז כמות גדולה של אזלת-יד וקנאה – המולידים חומר חדש: "אזקנאתון". בשלב השני משתלט פרט זה על הארגון המרכזי ומנשל מתפקידו כל מי שמוכשר ממנו. השלב השלישי, בו אין בארגון שריד לאינטליגנציה וכשרון, הוא שלב הגסיסה היכול להמשך עשרות שנים.

 9. מסככת תמרים ל"פקרד", או נוסחה להצלחה: חוקי ההתעשרות של הסיני.

 10.שאלת הפנסיה, או גיל הפרישה: דיון בשאלת עיתוי הפרישה לגמלאות.